חוק וסדר: שמנים עם כבוד!

הצעת החוק של ח"כ תמר זנדברג ממרצ מעלה על סדר היום הציבורי את שאלת האפליה לרעה של אנשים בעלי משקל עודף בתעסוקה, במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. ד"ר אסנת רזיאל מברכת על המהלך וחושבת שזו רק יריית הפתיחה מצד המחוקק
מאת: ד"ר אסנת רזיאל


בעולם בו אחוזים הולכים וגדלים של האוכלוסייה סובלת מעודף משקל, על המחוקק לתת את הדעת על התופעה המדאיגה בכמה אספקטים. אנו עדים למספר תהליכים בשנים האחרונות, אם זה בהשראתה של מישל אובמה ומלחמתה בהשמנת היתר בארצות הברית שמחלחלת למדינות נוספות, ואם זה במדינתנו אנו. כך למשל, משרד הבריאות מחייב את יצרניות המזון לסמן נתונים על המוצרים, ענף הרפואה משקיע משאבים למחקר בתחום הבריאטרי ולאחרונה אנו עדים להצעת החוק של ח"כ תמר זנדברג ממרצ בשיתוף עמותת ידיד לאיסור אפליית שמנים ושמנות בתעסוקה, במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.


בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "אפליה בשל השמנה, אשר לרוב מתבטאת באפליה בשל השמנת יתר, היא תופעה פסולה, שבמסגרתה נתפס אדם בעל משקל עודף כבעל תכונות שליליות נוספות כגון עצלות, היעדר שליטה עצמית והיעדר כוח רצון".


בעיה עם הלוק


אפליה על רקע מראה, הידועה בכינויה לוקיזם Lookism)), היא אחת מהבעיות הקשות בחברה של מדינות מתפתחות רבות בעשורים האחרונים והיא תופסת תאוצה, בעיקר על רקע הפיכתה של השמנת היתר למגפה עולמית. בישראל, בדומה למדינות רבות אחרות, הציבור מגלה אפס סובלנות כלפי אנשים שמנים ולא אחת מפלה אנשים שמנים לרעה. ניתן לראות זאת במקומות עבודה, במקומות בילוי, בחברות תעופה, בתחום האופנה ובמקומות נוספים.


עוד נכתב בהצעת החוק, כי "התפיסה הסטריאוטיפית של כבדי משקל משתקפת גם בתרבות הפופולרית, כשה׳שמנים׳ בסרטים או בתכניות טלוויזיה הם נלעגים וחסרי מזל. תופעה זו מובילה לאפליה נגד גברים ונשים כבדי משקל בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה ובכניסה למקומות ציבוריים".


ח"כ תמר זנדברג  המובילה את המאבק צוטטה כשאמרה כי "אנשים בעלי עודף משקל מופלים בקבלה לעבודה ואף מוגחכים בפרסומות ובתקשורת. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במודעות הציבורית לאפליה על רקע מגדרי, עדתי, כלכלי ועוד, אך אפליית בעלי עודף משקל נותרה בעינה כרעה חולה, שנחשבת לגיטימית עדיין. הגיע הזמן לשנות את המצב הזה ולעקור את התופעה הפסולה מהשורש".


שמנים או מוגבלים?


סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר, כי "הממשלה והחברה הישראלית צריכים להחליט – או להכיר בשמנים כבעלי מוגבלויות, ואז מגיעות להם זכויות מתאימות, או פשוט להפסיק להפלות אותם. אדם גדול ממדים אינו בהכרח אדם נכה או מוגבל".


בכתבתה של סמדר פלד בערוץ 10 בנושא אפליית שמנים במקומות עבודה, אחת המרואיינות אמרה: "החברה תוספת אותנו כחולים". וכאן אולי המפתח למספר תובנות אשר חומקות לא רק מהאנשים הלוקים בהשמנת יתר, אלא של החברה הישראלית כולה.


ארצות הברית הכריזה בשנה שעברה על השמנת היתר הקיצונית כמגפה. המדינה השמנה בעולם הצליחה לעשות את הבלתי יאומן בעצם ולהבין כי השמנת היתר הקיצונית איננה בעיה אישית, אלא בעיה בסדר גודל רחב הרבה יותר של החברה. קרי, בעיה אשר לאדם הבודד אין את היכולת, האמצעים או האפשרות להתמודד עמה בכוחות עצמו. וכאן בדיוק נכנסת המדינה לתמונה.


כאשר המדינה מכירה בכך שמדובר בבעיה לאומית, ואף אוניברסלית, והבעיות מחלחלות לכול תחומי החיים ומשליכות על מערכות נוספות היא נכנסת לפעולה ונדרשת להתייחס לכך במספר מישורים. המערכת שסופגת את עיקר הפגיעה היא המערכת הבריאותית, שכן עודף משקל לרוב מלווה במחלות נלוות, כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, סרטן, מחלות לב ועוד, ולכן משאבים רבים מופנים למערכת הבריאותית כדי לטפל בחולים אלו ולטובת מחקרים מקצועיים.


גם אם המשפט "החברה תוספת אותנו כחולים" נשמעת לכם מעוררת מחלוקת, כאשר מפרקים אותה הרי שיש בה מן האמת. ברגע שהחברה תופסת את השמנת היתר הקיצונית כמחלה זהו, למעשה, הצעד הראשון בדרך למיגור ולריפוי הבעיה.


מה הממשלה יכולה לעשות בשביל השמנים?


אפליה היא בעצם נושא אחר לחלוטין שיש לטפל בו בכל חומרת הדין, אבל את התפיסה הציבורית הגורסת כי השמנת יתר קיצונית היא מחלה, צריך לאמץ גם ברמת מערכות הבריאות והממשל בישראל, בדיוק כפי שנעשה בארצות הברית כתפיסה רשמית, שכן לא רק שהיא נכונה, אלא שהכרה בכך שהיא נכונה, ואימוץ מערכתי של הכרה זו יכול להוביל לזרימה של תקציבים גדולים למלחמה בהשמנת היתר ולשינוי מערכתי של התנהגות הממשל על כל זרועותיו מתוך תפיסה הוליסטית שלמה לפתרון בעיית השמנת היתר הקיצונית.


כדי להבין את זה הלכה למעשה, הנה מספר דרכים אפשריות כיצד הממשלה יכולה למגר ולטפל בתופעת השמנת היתר ברמה מערכתית:



  • פיקוח מחמיר על מערכות הזנה המוניות – למשל, אוכל המוגש בבתי חולים, במוסדות ממשלתיים ובמוסדות החינוך.

  • חינוך חובה לתזונה – הטמעה של חינוך תזונתי ואורח חיים בריא כבר מהגיל הרך ובבתי הספר.

  • איסור על שימושים בתוספי מזון מסוכנים – למשל, צמצום השימוש בפרוקטוז או לחלופין שומן הטרנס שנאסר כעת לחלוטין לשימוש בארצות הברית, גם בכמויות זעירות מאד, ואכיפת האיסור הזה באופן גורף על ידי מערכות הממשל כפי שקורה כעת בארצות הברית. בישראל אגב, השימוש בו עדיין מותר.

  • תכניות ספורט בבתי ספר ובגיל הרך – מימון והטמעה של חינוך לפעילות גופנית סדורה בגיל הרך ובבתי הספר.

  • עידוד ייצור מזון בריא – הפניית כספים ממשלתיים באמצעות מענקים לחקלאים וסבסוד מוצרים הנחשבים לבריאים יותר מבחינה התזונתית.

  • הטלת מגבלות מכירה – הטלת קנסות או מסים על אוכל מזיק ולא בריא בדומה למגבלות ולמיסוי הגבוה המוטלים על סיגריות ואלכוהול. גם בארצות הברית מתנהלת חשיבה על תהליך אשר בסופו המזון "הרע" יתייקר והמזון "הטוב" יוזל.

  • הכנסת ניתוחים בריאטריים לסל הבריאות – עצם ההכרה של המדינה בניתוח בריאטרי למועמדים מתאימים ככלי לפתרון הבעיה מהווה חשיבות רבה ומאפשרת לאוכלוסיות מתאימות.

תפיסה חברתית רחבה


כאשר מפרקים את האמירה של "החברה תופסת אותנו כחולים" למה שהיא באמת, למעשה מדובר באמירה חיובית, אמירה שהיא חשובה שכן היא יכולה להניע תהליכים ממשלתיים עתירי תקציבים. הדרך לפתרון היא דווקא ההכרה שנוגעת לתחום אפליית אנשים בעלי משקל עודף בתחומי תעסוקה וחברה, ושהיא אכן בעייתית. ובדיוק כפי שהחוק המוצע נגד אפליה יכול לפתור אותה, גם ההכרה בהשמנת יתר קיצונית כמגפה של ממש, על ידי מערכות הבריאות והממשלה היא תחילתו של תהליך חיובי אשר יכול להוביל לשינוי תפיסתי, מחשבתי, ובעיקר, וזה אולי החשוב מכל – לשנות את איכות החיים של כולנו, ציבור השמנים והציבור כולו.


ישראל, שאחוז השמנת היתר הקיצונית מסכנת החיים רק עולה בה בהדרגה, צריכה לעלות על המסלול הנכון. שינוי תודעתי של אזרחים, שיוביל לשינוי תודעתי של השלטון, יכול להיות זה שיהווה את הצעד הראשון והחשוב בדרך לשינוי עבור כל אחד ואחד מאתנו בדרך למשקל תקין ולאורח חיים בריא ואיכותי יותר.


חשוב היום להבין כי הלוקה בהשמנת יתר קיצונית הבודד אינו אשם. הכרה בהשמנת יתר קיצונית כמגפה היא המפתח הנכון לפתרון הבעיה האמתית. הכרה זו היא בעלת חשיבות אדירה בתפיסה החברתית והמערכתית של הבעיה ובהזרמת משאבים חיוניים לפתרונה. הצעת החוק של ח"כ זנדברג היא בהחלט אבן דרך בכיוון זה ואני מקווה לראות צעדים מדיניים נוספים במסלול זה.


לקריאה נוספת:
ניתוח עוצר התמכרות למזון
10 כללים לבטיחות בתזונה
ארוחה משפחתית רגועה
עולם ללא גלוטן
הרצאות החודש במלב"י



      27/07/2015                    שלח לחבר                          הדפס
 
ח"כ תמר זנדברג (מרצ). צילום: ינאי יחיאל




אדם בעל משקל עודף נתפס כבעל תכונות שליליות נוספות כגון עצלות, היעדר שליטה עצמית והיעדר כוח רצון



הממשלה והחברה הישראלית צריכים להחליט – או להכיר בשמנים כבעלי מוגבלויות, ואז מגיעות להם זכויות מתאימות, או פשוט להפסיק להפלות אותם



ברגע שהחברה תופסת את השמנת היתר הקיצונית כמחלה זהו, למעשה, הצעד הראשון בדרך למיגור ולריפוי הבעיה









 
 
Google
מה הצריכה המטבולית הבסיסית שלך
מין
משקל בק"ג
גובה בס"מ:
גיל
ה-BMR שלך חישוב BMR
כמה קלוריות נחוצות
בכדי שאשמור על משקלי ?
פעילות
דרישה יומית קלוריות




דוא"ל
שם
 
ליידי אסיא אסיא מדיקל
דיאטה
קישורים
תנאי שימוש
מדיניות פרטיות
כניסה לרופאים
איך להגיע
הוסף למועדפים
כל הזכויות שמורות למרכז לטיפול בהשמנת יתר ©